אינפרא-אדום לעומת אוויר חם: איך לבחור את השיטה הטובה ביותר לתיקון שבבי BGA
האם ניסיתם פעם להסיר שבב BGA ממערכת בקרה של רשת חכמה, והרגשתם כאילו אתם נלחמים עם הלוח עצמו? זו סיטואציה מאוד מלחיצה. אתם מנסים לגרום לכדורי הלחימה להימס, אך אתם חוששים שהלוח עצמו ייפגע.
רוב המקומות משתמשים באוויר חם. אך הבעיה היא שהאוויר כלל לא יעיל בהעברת חום. החום מגיע רק לחלק העליון של השבב, והחלקים התחתונים נשארים קרים. כתוצאה מכך נוצרה פער טמפרטורות שהופך את כל התהליך למסוכן.
הקסם של האינפרא-אדום
כאן נכנס לתמונה האינפרא-אדום. בניגוד לאוויר חם, האינפרא-אדום אינו זקוק ל”מתווך” כדי להעביר חום. הוא משתמש בגלי אלקטרומגנטיים שחודרים ישירות לתוך השבב.
במקום לחמם את השבב מבחוץ, החום נוצר תוך כדי בתוך הסיליקון והלחימה עצמה. בזכות זה, כדורי הלחימה מגיעים לטמפרטורת ההמסה באותו זמן כמו החלק העליון של השבב. אין יותר צורך לדאוג לבעיות שנוצרות כתוצאה מחימום לא אחיד. זו שיטה טובה יותר.
למה אני מעדיף את האינפרא-אדום על פני אוויר חם
יש עוד סיבה: אוויר חם “דוחף” את השבב. אם המכשיר שמשמש להרמת השבב אינו מושלם, השבב עלול להחליק. זו בעיה גדולה.
לעומת זאת, האינפרא-אדום אינו יוצר תנועות. אין רוח, אין תנועה, ופחות סיכוי לפגיעה בחלקי הלוח. בנוסף, אין צורך לבזבז אנרגיה על חימום כל המעבדה רק כדי לתקן לוח אחד. החום מגיע דווקא למקום הנכון.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
האינפרא-אדום אינו קסם. יש לו גם חיסרונות.
יש חומרים שאינם מגיבים לאינפרא-אדום. אם אתם עובדים עם מסך לחימה מבריק או עם שטחי נחיתה עשויים נחושת, הגלים עלולים להיחזר. כתוצאה מכך ייווצרו “נקודות קרות” שלא יתמסו.
הפתרון? להשתמש במחמם מראש. יש לחמם את כל המערכת לטמפרטורה של כ-150°C לפני שמשתמשים באינפרא-אדום. כך הלוח לא יתעוות, והחום לא יפגע ברכיבים. זו עוד פעולה שצריך לבצע, אך זו הדרך היחידה לישון בשקט לאחר תיקון.